MOSHE LOUK, PAYTÁN DE NUESTRO TIEMPO

Moshé Louk, paytán nacido en Francia pero ya hace muchos años residente en Israel, posiblemente sea hoy uno de los más celebrados cantantes en su estilo.


Aunque de familia sefardí de Marruecos, Moshé Louk nació en Francia , donde a la edad de 14 años sufrió la violencia de un antisemita que le propinó una paliza y ,entonces, decidió hacer aliá.  Allí estudió con el jasán Jaim Bitón y comenzó su carrera tras un clamoroso éxito como solista con la Orquesta Andalusí de Jerusalén. Hoy , además de su carrera como cantante, imparte clases de ello y de piano con los auspicios del Ministerio de Cultura de Israel , mientras pasea su repertorio jasídico y  tradicional por los escenarios de medio mundo, desde Francia a estados Unidos pasando por Marruecos y Canadá.

Moshé Louk es sobrino del mundialmente famoso paytán Jaím Louk, nacido en Casablanca en 1942, pero estudió en el Talmud Torá de Tánger.

Como muestra de su arte y su dedicación al mantenimiento y difusión de la tradición musical sefardí del Magreb, os traemos un piut titulado Yafa ve´Tama, piut de alabanza a la Torá, compuesto a mediados del S XIX en M arraquesh  por Shlomo Abitabul, relacionado por su contenido con la parashá Yitró.

Este piut tiene la forma métrica de una casida -metro andalusí de S IX creado en la localidad de Cabra y luego imitado por los poetas hebreos de la época, en el marco de Dunash ben Labrat y Menajem Ben Sharuk (sobre ellos) También hay en el texto muchos hipervínculos con El Cantar de los Cantares .

Aunque se canta durante todo el año, es de predilección para el Shabat Ve´Shalaj, por lo que es muy famoso y ha sido interpretado en infinidad de ocasiones, porque además de profundo y bello es muy alegre.

 

יָפָה וְתַמָּה תּוֹרָה תְּמִימָה הַנְּעִימָה
מִי יוּכַל לְהַעְמִיק בְּסוֹדֵךְ סוֹד אֱלֹהִים חַיִּים
(יָהּ יְדִידִי) אוֹר זִיו זָהֳרֵךְ בּוֹעֵר תּוֹךְ קִרְבִּי
תָּמִיד יִדְרְשׁוּ אוֹתָךְ רַבִּים חֻקִּים וִּמְצוֹת טוֹבִים
אֶת כָּל לִבּוֹת מַלְהִיבִים נֶאֱהָבִים וְגַם נִשְׂגָּבִים
וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סְלָעִים וְהָרִים
חֵן דַּדַּיִךְ יַרְווּ בְּכָל עֵת תּוֹרַת אֱמֶת
מִפִּיךְ אָנוּ חַיִּים מִיֵּין סוֹד אֱלֹהִים חַיִּים

(יָהּ יְדִידִי) נִתְעַלְּסָה בְגִיל בַּאֲהָבִים
בְּסוֹד נְקֻדּוֹת עִם הַתֵּבוֹת כְּתָרִים עִם אוֹתִיּוֹת
פְּתוּחוֹת עִם סְתוּמוֹת נֶעְלָמוֹת סוֹדָם בָּרָמוֹת
אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים טוֹב מִזָּהָב וּפְנִינִים
מַעְיָן גַּנִּים בְּשִׁבְעִים פָּנִים כֻּלָּם חוֹנִים
הֵן אֲנִי עֶבֶד נִרְצָע לָךְ קִנְיָן בְּלֵב שָׁלֵם

(יָהּ יְדִידִי) יוֹרוּ מִשְׁפָּטַיִךְ הָאֵיתָנִים
תַּנָּאֵי וְאָמוֹרָאֵי גְּאוֹנֵי וּסְבוֹרָאֵי
וְרַבָּנָן בַּתְרָאֵי לְחַיֵּי מִדְּבַשׁ יָאֶה
גְּזֵרוֹת שָׁווֹת וַהֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת
כֻּלָּם מִפִּי גְּבוּרָה זִקּוּקַיִן דְּנוּרָא
בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים מֵאֲרָקִים וְקוֹל מִשָּׁמַיִם

(יָהּ יְדִידִי) שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ בָּךְ נֶעֱלָמִים
אֲשֶׁר בָּם נִבְרְאוּ עוֹלָמִים בְּצֵרוּפִים נִפְלָאִים
וְהֵמָּה בַּכְּתוּבִים חֲתוּמִים וְגַם סְתוּמִים
מְאִירִים וּמַזְהִירִים בְּסוֹד יְשָׁרִים
כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וָחַי בָּהֶם
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם וָחַי מִזִּיו צוּר עוֹלָמִים

(יָהּ יְדִידִי) לְכוּ לַחֲמוּ תָמִיד בְּלַחְמִי
בְּיַ”ג מִדּוֹת תִּדְרֹשׁ הַתּוֹרָה קַל וָחֹמֶר כַּשּׁוּרָה
הֶקֵּשׁ וּגְזֵרָה שָׁוָה מְסוּרָה מִפִּי גְּבוּרָה
כְּלָלִים עִם פְּרָטִים תּוֹצִיא לְאוֹרָה
מִשָּׁם יוֹצְאִים אַרְבַּע נְהָרוֹת כֻּלָּם אוֹרוֹת
פְּשָׁטִים עִם רְמָזִים נִדְרָשִׁים וְסוֹדוֹת נֶעֱלָמִים

(יָהּ יְדִידִי) מַה טוֹב דּוֹדַיִך אֲחוֹתִי כַלָּה
נֹפֶת צוּף דְּבַשׁ שְׂפָתַיִךְ גַּן נָעוּל דְּלָתַיִךְ
רֵיחַ טוֹב בְּגָדַיִךְ דּוֹדַיִךְ יְפִי עֵינַיִךְ
חַמָּה וּלְבָנָה כֻּלָּם עָמְדוּ מֵאוֹרֵךְ
כִּי אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינֵךְ עֹשֶׁר בִּשְׂמֹאלֵךְ
בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךְ בְּיָפְיֵךְ וַהֲדָרֵךְ אֵל חַי הָעוֹלָמִים